מקום העבודה הוא סביבה חברתית לכל דבר – עובדים נמצאים בקשר יומיומי, מתקיימת אינטראקציה בין דרגים שונים ולעיתים קרובות נוצרים מתחים, מחלוקות ואף רכילויות. אך מה קורה כאשר הדברים שנאמרים חורגים מגבול הביקורת הלגיטימית והופכים ללשון הרע? האם סכסוך בין עמיתים עלול להוביל לתביעה משפטית? מהם הגבולות שהחוק מציב?
יצאנו לבדוק ביחד עם עו"ד מימון פאר – עורך דין לשון הרע, מהם ההיבטים המשפטיים בפרסום לשון הרע במקום העבודה, מה ההבדל בין מילה פוגענית לרכילות מסוכנת וכיצד מעסיקים ועובדים יכולים להתמודד עם אמירות לשון הרע במקום העבודה.
מה זה פרסום לשון הרע במקום העבודה?
על פי עו"ד מימון פאר, אמירת לשון הרע מוגדרת בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה–1965, כדבר שפרסומו עלול:
- להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג.
- לפגוע באדם בעבודתו, במשלח ידו או במקצועו.
- לפגוע באדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מינו וכדומה.
הפרסום יכול להיעשות בכתב, בעל פה, בתמונה או בכל אמצעי אחר – לרבות באימיילים פנימיים, קבוצות וואטסאפ של העבודה, פוסטים בפייסבוק ועוד. לרוב, פרסום לשון הרע במקום העבודה יכולה להתבטא באחד או יותר מהדרכים הבאות:
- הפצת שמועות על עובד מסוים (למשל, טענות כי הוא אינו מקצועי או שהוא מרמה את החברה).
- האשמות שקריות מצד מנהל או קולגה.
- אמירות פוגעניות כלפי עובד על רקע אישי, מגדרי, עדתי או דתי.
- דיווחים שקריים להנהלה שנועדו לפגוע בקידומו של עובד.
על פי עו"ד מימון פאר, חשוב להבין שגם אמירה שנאמרת בתוך קבוצה סגורה של עובדים או אפילו בשיחה פרטית – עלולה להיחשב כלשון הרע אם היא עומדת בתנאים שקובע החוק. לדוגמא, במקרה שנדון בבית הדין האזורי לעבודה, עובד תבע את עמיתו על כך שהפיץ עליו שמועות שקריות לפיהן הוא גונב מהחברה. אף שמדובר היה בשיחה בין עובדים, נקבע כי הפרסום עלול לפגוע בשמו הטוב של העובד בקרב עמיתיו, והוא זכה לפיצוי בגין לשון הרע.
חשוב לציין כי לא כל אמירה פוגענית היא לשון הרע והחוק מכיר בקיומה של ביקורת לגיטימית, במיוחד במסגרת יחסי עבודה. הערות ענייניות במסגרת שיחת משוב, העברת ביקורת מקצועית על תפקוד עובד או תלונה מוצדקת היא לגיטימית – המפתח כאן הוא הכוונה, ההקשר והאופן שבו הדברים נאמרים או נכתבים.
מה לעשות אם נפגעת מלשון הרע במקום העבודה?
- תיעוד – מומלץ לתעד את כל הפרסומים הפוגעניים – תאריכים, שעות, מי אמר/כתב, למי פורסם, מה בדיוק נאמר/נכתב.
- פנייה למפרסם – במקרים מסוימים, אם מדובר בעניין נקודתי וחד פעמי, ניתן לפנות למפרסם ולדרוש ממנו להפסיק את הפרסום ולחזור בו.
- פנייה להנהלה/משאבי אנוש – מומלץ לדווח על המקרה להנהלה, למנהל הישיר (אם אינו המפרסם) או למחלקת משאבי אנוש בכתב תוך צירוף התיעוד הרלוונטי ובקשה לפעול בנושא.
- ייעוץ משפטי – מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין אשר מתמחה ב לשון הרע ו/או דיני עבודה. עורך הדין יוכל לסייע בהבנת הזכויות, הערכת סיכויי התביעה וניהול הצעדים הבאים (הגשת מכתב התראה, גישור או תביעה משפטית). בהתאם לייעוץ המשפטי, ניתן להגיש תביעה אזרחית אשר תוביל לקבלת פיצוי כספי, הסרת הפרסום ופרסום תיקון או התנצלות פומבית.
חשוב לציין כי במקרים מסוימים, המעסיק עצמו יכול להיחשב כמפרסם לשון הרע (למשל, מנהל שמפיץ שמועות זדוניות על עובד), או שהוא יכול להיחשב כמי שאפשר את פרסום לשון הרע. הפסיקה בישראל הכירה באפשרות לחייב מעסיק באחריות בגין פרסום לשון הרע, פגיעה בשם הטוב או פגיעה בפרטיות בתחומי הארגון, אם המעסיק ידע על הפרסום ולא פעל באופן סביר להפסיקו או אם הפרסום נעשה על ידי עובד שפעל במסגרת תפקידו ובשם המעסיק – אם מעסיק לא עמד בחובותיו אלה, הוא עלול להימצא אחראי בגין לשון הרע, גם אם לא הוא עצמו פרסם את הדברים.
לסיכום, לשון הרע במקום העבודה אינה תופעה נדירה – אך היא עלולה לגרום נזק כבד – לפגוע במוניטין של אדם, לערער את סביבת העבודה ולחשוף את המעסיק ואת העובדים לתביעות משפטיות. לעיתים קרובות, הדרך הנכונה להתמודד עם לשון הרע היא למנוע אותה מלכתחילה – באמצעות תקשורת מכבדת, מודעות, תקנונים ברורים ותרבות ארגונית שמוקיעה התנהגות פוגענית.
בסופו של דבר, מקום עבודה בטוח ומכבד אינו רק זכות של כל עובד – אלא גם אינטרס ברור של כל ארגון.
המאמר נכתב בשיתוף עם עו"ד מימון פאר, עורך דין לשון הרע בתל אביב, אשר מעניק ליווי וייצוג משפטי במגוון רחב של תביעות לשון הרע והוצאת דיבה בפריסה ארצית. אם נפגעתם מאמירות לשון הרע בטיקטוק (TikTok), לשון הרע פייסבוק (Facebook) או לשון הרע בוואטסאפ (WhatsApp) – המשרד הוא הכתובת.